המועצה לישראל יפה פועלת זה עשרות שנים לחיזוק האחריות הסביבתית, הקהילתית והאזרחית בישראל. מתוך מחויבות עמוקה לחוסנה של המדינה, לבריאות תושביה ולעתיד הדורות הבאים, אנו מבקשים להביע עמדה ברורה באשר לחשיבות המשך מחויבותה של ישראל להסכמי האקלים הבינלאומיים.

ישראל היא צד לאמנת המסגרת של האו"ם לשינוי אקלים מאז 1996. בשנת 2016 חתמה מדינת ישראל על הסכם פריז. מהלכים אלה ביטאו החלטה אסטרטגית להשתלב במסגרת הבינלאומית להתמודדות עם אחד האתגרים המשמעותיים של המאה ה־21. הצטרפות להסכמים אלה לא הייתה צעד סמלי. היא שיקפה הבנה כי שינויי האקלים מהווים אתגר מערכתי בעל השלכות ביטחוניות, כלכליות, בריאותיות, תשתיתיות, מדעיות וחברתיות.

ישראל ממוקמת באזור רגיש במיוחד לשינויי אקלים. נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי מצביעים על כך שקצב ההתחממות בישראל גבוה מהממוצע העולמי, וממקמים את אזורנו כמוקד התחממות אזורי. מגמות אלה אינן תאורטיות. הן באות לידי ביטוי באופן מובהק בשנים האחרונות, ולראיה:

• חודש פברואר 2026, שבעבר נחשב לחודש חורפי מובהק, התאפיין בטמפרטורות גבוהות במיוחד מן הגבוהות שנמדדו לחודש זה בעשורים האחרונים.

• גרעון משקעים משמעותי בצפון ובצפון-מזרח הארץ, לצד עונת משקעים בלתי יציבה המאופיינת בכמויות כוללות נמוכות מהממוצע ובאירועי גשם קיצוניים וקצרי טווח בעוצמות חריגות.

• עלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חום בקיץ, לרבות עומסי חום ליליים ממושכים – תופעה בעלת השלכות ישירות על בריאות הציבור, תפקוד תשתיות, צריכת אנרגיה וחקלאות.

נתוני השירות המטאורולוגי מחזקים את התחזיות המדעיות לאזור מזרח הים התיכון ומדגישים כי מדובר במגמה מתמשכת. מציאות זו מחייבת את ישראל לקחת חלק פעיל הן במאמץ הבינלאומי למציאת פתרונות והן ביישום מדיניות הסתגלות והפחתה בתחומה. מעבר להיבט האקלימי, המשך המחויבות להסכמי האקלים הוא רכיב מהותי בחוסנה הכלכלי והאסטרטגי של מדינת ישראל:

1. מנועי צמיחה אסטרטגיים: תעשיות הקלינטק, טכנולוגיות המים, האנרגיה המתחדשת והחדשנות הסביבתית מהוות תחומי יתרון מובהקים של המשק הישראלי. השתלבות במסגרת בינלאומית מחזקת שיתופי פעולה, מימון והשקעות בתחומים אלה.

2. גישה לשווקים גלובליים: הכלכלה העולמית מתקדמת לסטנדרטים מחמירים של שקיפות, דיווח והפחתת פליטות. השתייכות למסגרות הבינלאומיות תומכת בכושר התחרות של החברות הישראליות ובהשתלבותן בשרשראות אספקה בינלאומיות.

3. ביטחון מים וחקלאות: שינויי אקלים משפיעים על זמינות משקעים, תכנון משק המים, ביטחון תזונתי ועמידות המגזר החקלאי, ומחייבים מדיניות ארוכת טווח.

4. מחקר ופיתוח: מצוינותה המדעית של ישראל בתחומי האקלים, האנרגיה והמים נשענת גם על שיתופי פעולה בינלאומיים ועל השתלבות במנגנונים גלובליים.

5. בריאות הציבור ועלויות מערכתיות: חום קיצוני ועומסי חום ממושכים יוצרים עומס רפואי וכלכלי גובר ודורשים היערכות מערכתית מתמשכת.

בעת שבה ישראל ניצבת מול אתגרים ביטחוניים מורכבים, חוסן לאומי מחייב הסתכלות רב־ממדית. עצמאות אנרגטית, יציבות תשתיות, ביטחון מים ויכולת הסתגלות לשינויי אקלים הם חלק בלתי נפרד מהיערכות אסטרטגית ארוכת טווח. המשך מחויבותה של ישראל להסכמים הבינלאומיים משדר יציבות, אחריות ומנהיגות כלפי אזרחי ישראל.

המועצה לישראל יפה קוראת לממשלת ישראל:

• להצהיר באופן ברור על המשך מחויבותה להסכמי האקלים הבינלאומיים.

• לראות במדיניות אקלים חלק בלתי נפרד מתפיסת החוסן הלאומי והכלכלי.

אנו מביעים עמדה זו מתוך אחריות, שותפות ורצון לקדם מדיניות מושכלת ומחזקת לטובת מדינת ישראל.

מדינת ישראל ידעה לאורך השנים להפוך אתגרים להזדמנויות. ההתמודדות עם שינויי האקלים יכולה וצריכה להיות מנוף לחיזוק חדשנות, צמיחה ואחריות לאומית.