*גזע עץ זית בוער, ליד לטרון, יום חמישי, 1.5.25 – דרך עדשת המצלמה של נעמה גרינבאום*
אי אפשר לדבר עם ל"ג בעומר מבלי לדבר על השריפה שהשתוללה בשבוע הקודם.
למזלנו, הפעם לא היו נפגעים בנפש — אבל הפגיעה בטבע עצומה: שטחים נרחבים, גדולים מהעיר שאני גרה בה, הפכו לאפר.
בין המקומות שנפגעו – *פארק קנדה*.
שטח ששוקם במשך מאה שנה, בתי גידול נדירים, מיני צומח וחי, מערכות אקולוגיות רגישות — הכול נשרף. אני נזכרת בפיקניקים של ילדות, בפריחת החצבים והשקדים, באיריס ארם נהריים שפרח ממש עכשיו ושרצנו לחפש אותו שם בשנה שעברה. בתפילות הנזירים בכנסיית אמאוס בחג המולד, בריבת התאנים של סבתא שלי שהוכנה מהפירות של הפארק.
כל זה — נעלם ברגע.
מה עושים עכשיו?
בחרו תמונה או יצירה — והתחילו ממנה דיון.
כאן תמצאו אמנים שציירו את נושא האש
– *מה אתם מרגישים כשרואים את התמונה?*
– *מה היא מעוררת בכם?*
– *ואיך אפשר, דווקא מתוך הכאב, ליצור מחויבות חדשה לשמירה על הטבע?*
אפשר להזמין תלמידים לצייר ציור שמבטא מחשבה, רגש, מסר.
מי שפחות מתחבר לציור — יכול להיעזר בכלי AI שיסייע לבטא את הרעיון החזותי.
כי *ציור הוא לא רק אמנות. הוא כלי של אחריות. של הזדהות. של תקווה.*
כך נלמד את הדור הבא לא רק לזכור — אלא לפעול.
ל"ג בעומר – חוגגים אחרת!
למורים ולגננות שמאמינים שאפשר לחגוג מבלי לזהם 
ל"ג בעומר מזוהה אצל כולנו עם מדורות – אבל האם זו הדרך היחידה לחגוג?
השנה, בואו נציע לילדים חוויה חלופית – מלאת משמעות, שמחה ותנועה – בלי עשן, בלי אש ובלי לפגוע בטבע.
מה אנחנו יודעים על אש?
נתחיל בשיח סקרני עם הילדים:
- איך נוצרת אש?
- למה מדליקים מדורה?
- מה קורה אם לא מכבים אש?
- מי או מה נפגע ממנה?
נעיין יחד בכתבות על השריפה האחרונה שהייתה בהרי ירושלים, או אחרות ונשאל:
מי נפגע? חיות הבר, אנחנו שנושמים את העשן, העצים והאדמה.
המסר: מדורה יכולה להיות כיפית, אבל יש לה גם מחיר סביבתי. עכשיו נלמד לחגוג אחרת!
משחק "הכבאים באים!"
משחק דינמי שמשלב תנועה, דמיון ושיתוף פעולה:
- מעט פחות ממחצית מהילדים מקבלים סרטים צהובים – להלן המדורות.
- קצת יותר ממחצית מהילדים מקבלים סרטים כחולים – להלן הכבאים.
- כשנשמעת הקריאה "הכבאים, באים" – הכבאים צריכים להקיף את "המדורות" ולנפנף בסרטים הכחולים (המים).
למה בעצם חוגגים את ל"ג בעומר?
קיימות מספר מסורות וגרסאות לחגיגות ל"ג בעומר, בחרו אתם את מה שמתאים לכם ולתלמידים שלהם. בכל מקרה ההילולה והשמחה על הפסק המגיפה יכולות להיות מבוטאות גם בלי מדורה.
נכון שפעם הדליקו מדורות, אבל היום – אנחנו בוחרים אחרת בשל ההבנה עד כמה ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות יכולות להיות קשות.
מדורה מדומה וחגיגה בטבע
עם הקטנים אפשר לבנות יחד מדורה ללא אש: עם קוביות וגלילי נייר, שקיות ניילון צהובות מסמלות את האש ונרקוד סביבה ונשיר את שירי החג כמו "היום ל"ג בעומר" שנותן פחות דגש על האש ועל המדורה
האזינו לשיר
לגדולים יותר אפשר להכין מדורות מיניאטוריות
- הכנת דגמים ממוחזרים של מדורות מקרטון, בדים, ניירות צבעוניים
- תערוכה כיתתית בנושא: "המדורה שלי – בלי לפגוע בסביבה"
חדר בריחה בנושא אש ואחריות
עם משימות חקר:
- אילו חומרים דליקים?
- מה קורה כשיש עשן?
- כיצד מתמודדים כבאים עם שריפה?
הילדים יפתרו חידות ויחלצו את היער משריפה דמיונית – תוך לימוד על מניעת נזקים.
סיור טבעי – במקום המדורה
- טיול בטבע עם משימות התבוננות
- איתור עקבות חיות, סימנים לשריפות בעבר, זיהוי צמחים
- שיח על איך שומרים על הסביבה גם בחג
אז איך תבחרו לחגוג השנה את ל"ג בעומר?
נקווה שבלי עשן, בלי פיח, ועם הרבה אור בלב 
ויחד נעשה את החג הזה טוב יותר לנו ולטבע.