COP 29 היא ועידת האו"ם השנתית למאבק בשינויי האקלים. הוועידה הזו, המתקיימת השנה בבאקו אזרבייג'ן, בין 22-11 בנובמבר 24, היא פלטפורמה מרכזית למדינות מכל העולם להיפגש ולדון על האתגרים הגלובליים הקשורים למשבר האקלים, ולגבש יחדיו פתרונות שותפים. כ-40 אלף איש צפויים להשתתף בוועידה מרחבי העולם, בהם נציגים של ממשלות, המגזר העסקי, ארגונים בין-לאומיים, חברה אזרחית ואקדמיה. הוועידה תיפתח בהתכנסות של ראשי מדינות וממשלות בפסגת המנהיגים.
מה עומד על הפרק ב-COP29?
- התקדמות ביישום הסכם פריז: המדינות יבחנו את ההתקדמות שהושגה מאז הסכם פריז, וידונו על הצעדים הנוספים להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס.
- מימון למדינות מתפתחות: נושא המימון למדינות מתפתחות, אשר סובלות במיוחד מהשפעות משבר האקלים, יעמוד במרכז הדיון. המדינות המפותחות יידרשו להגדיל את התמיכה הכספית שלהן כדי לעזור למדינות המפותחות להתמודדות עם המדינות המפותחות עם המשבר האקלים להעביר את כלכלותיהן למסלול בר-קיימא.
- אנרגיה מתחדשת: מעבר לאנרגיה מתחדשת מתחייב במאבק במשבר האקלים. ב-COP29 צפויים דיונים על האצת המעבר לאנרגיות נקיות והשקעות בתחום זה.
- חקלאות בר-קיימא: חקלאות היא גם תורמת למשבר האקלים וגם נפגעת ממנו. הוועידה תדון בדרכים לקדם חקלאות ברת-קיימא שתעזור להפחית את פליטת גזי החממה ותבטיח אספקת מזון עולמית.
- אובדן המגוון הביולוגי: הקשר ההדוק בין משבר האקלים לאובדן המגוון הביולוגי אף הוא על הפרק. המדינות ידונו על צעדים לשמירה על מגוון הביולוגי והשבת מערכות האקולוגיות הטבעיות.
למה COP29 חשובה?
COP29 מהווה הזדמנות קריטית להאיץ את המאמצים העולמיים להתמודד עם משבר האקלים. ההחלטות שיתקבלו בוועידה ישפיעו על העתיד של כדור הארץ ועל חיינו.
הביתן הישראלי ב-COP 29
זו השנה השלישית שישראל מקימה ביתן בוועידת האקלים. כבכל שנה צפויים אירועים מיוחדים בביתן והצגה של 20 חברות אקלימטק ישראליות. החברות מגיעות מתחומים מגוונים כגון אנרגיה מתחדשת, מים, חקלאות מתקדמת, בנייה ירוקה, תחבורה חכמה, סביבה, מחזור וסילוק פחמן דו-חמצני – כולן מציגות פתרונות חדשניים להתמודדות עם משבר האקלים העולמי. להלן רשימת החברות:
- Airovation Tech: לכידת ואחסון פחמן, המאפשרת ייצור מימן מבוסס מתאן עם פחמן מופחת, עבור תעשיות כמו דשנים, בטון ופלדה.
- CarbonBlue: הסרת CO2 מומס במים, מה שמאפשר למים לספוג יותר CO2 מהאטמוספירה, ללא צורך בטיפול מקדים.
- Rewind: פתרון להסרת פחמן על ידי שקיעת חומרים צמחיים עודפים בים השחור, שם הם נשמרים ללא חמצן במשך אלפי שנים.
- Momentick: פתרונות אוטונומיים מדויקים לזיהוי וכימות פליטות גזי חממה כדי לאפשר לחברות לציית לרגולציה, להפחית פליטות ולחסוך כסף.
- Senecio: פלטפורמה מבוססת AI ורובוטיקה לאוטומציה של טכניקת להפחתת אוכלוסיית היתושים בצורה דרמטית.
- TextRe: מיחזור פסולת טקסטיל סינתטית לחומרים ממוחזרים לתעשיית הפלסטיק.
- Treetoscope: פתרונות להשקיה מדויקת, שמפחיתים בזבוז מים.
- Bluegreen: טיהור אגמים מזוהמים ומונעת פריחת אצות רעילות באמצעות פורמולציות מאושרות וחישה מרחוק.
- SolCold: ציפוי ננו-טכנולוגי חדשני שמקרר אובייקטים תחת השמש ללא צורך בצריכת אנרגיה.
- EZPack מספקת פתרונות מים נקיים מחוץ לרשת עבור שתייה וחקלאות באזורים כפריים עם מערכת RO מתקדמת.
- NGV: טכנולוגיה להמרת פסולת לדלק בר-קיימא באמצעות תהליך קטליטי ייחודי.
- ANINA: ארוחות מזינות בקפסולות המבוססות על ירקות ממוחזרים, תוך צמצום בזבוז מזון.
- Salicrop: שיפור עמידות גידולים חקלאיים לשינויי אקלים באמצעות טכנולוגיית זרעים ייחודית שאינה GMO.
- Reep: הדפסה מחזורית שמאפשרת שימוש חוזר בדפי נייר ומפחית את צריכת הסיבים הבתוליים.
- ENVOMED: פתרון לטיפול בפסולת רפואית-ביולוגית מסוכנת על בסיס חום נמוך, שמצמצם משמעותית את פליטות גזי החממה.
- H2OLL: ייצור מים מהאוויר בטכנולוגיה המסוגלת להפיק 1,000 ליטר מים ביום.
- CI Sensing: טכנולוגיה לזיהוי פליטות גזי חממה עם דיוק גבוה וזיהוי מהיר של דליפות גז מזיקות.
- Marine Edge: טכנולוגיה לשיפור היעילות של ספינות מסחר באמצעות אחסון ושימוש חוזר באנרגיה.
- TERRA: טכנולוגיה לניהול ומוניטיזציה של הסרת פחמן בחקלאות.
- CQM Water: פתרונות סביבתיים ואחראיים לשיפור היעילות של מחליפי חום ומגדלי קירור, תוך צמצום השימוש במים והשפעות סביבתיות.
איזה הישגים רגולטוריים ישראל תציג בועידת האקלים?
מבחינת חקיקה, אחד ההישגים שישראל תוכל להתגאות בו בועידת האקלים, זה מס הפחמן, שאושר בכנסת לאחרונה, וייכנס לתוקף בשנת 2025.
נושא נוסף שישראל הייתה רוצה להתגאות בו, זה חוק אקלים. בשנתיים האחרונות, המשרד להגנ"ס מנסה ליישר קו עם יתר המדינות המערביות, ולהציג בועידת האקלים – חוק אקלים ישראלי. תהליך קידום חוק האקלים עבר גלגולים רבים עוד בממשלות הקודמות. נכון לעכשיו חוק האקלים עבר קריאה ראשונה והוא נידון בצורה אינטנסיבית בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
מהצד של המיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה), ישראל לא הציגה בשנים האחרונות הישגים כלשהם, הייתה אפילו התדרדרות בנושא הזה, בין היתר בשל חוסר ההיערכות הממשלתית להסדרת העיסוק בגזי קירור, שמעכבת מעבר של המשק הישראלי לגזי קירור חדשים שפחות מזיקים לאפקט החממה.
ואפשר גם להזכיר את ועידת האקלים העממית שיוזמים כאן בארץ עמותת "עומדים ביחד"
