איך הופכים ניקיון במרחב הציבורי מהרצאה על “אחריות” להרגל אזרחי יומיומי
רגע לפני רמדאן ופסח, ולפני שהחום הגדול מגיע — האביב כבר כאן. הפריחה והירוק מזכירים לנו כמה המרחב הציבורי יכול להיות נעים, מזמין ומכבד. אבל לצד היופי, יש דבר שקשה להתעלם ממנו: פסולת ברחובות, בגינות, בחניות ובטבע.
וזה לא “מישהו אחר”. זה קורה לכולנו:
עטיפה שנופלת ליד האוטו, כוס חד־פעמית שנשארת על ספסל, שקית שמחליקה בפינת החניה. אלה הרגלים קטנים שמצטברים ללכלוך גדול — ולכן גם האחריות משותפת.
במרכז ההדרכה של המועצה לישראל יפה אנחנו מציעים מהלך אחד פשוט וישים, שיכול לחולל שינוי תרבותי אמיתי:
מרימים דבר אחד ביום
לא מבצע. לא “יום ניקיון”. אלא הרגל אזרחי יומיומי — ליד הבית, בדרך לעבודה, בכניסה לבית הספר, בהליכה בעיר או בטיול.
אם רק כ־30% מתושבי ישראל ירימו פריט אחד ביום מהמרחב הציבורי — כ־3 מיליון פריטים יגיעו לפח, בכל יום.
אבל חשוב לא פחות: מיליוני אנשים יתחילו לשים לב. וזה כבר שינוי עומק.
מה עומד מאחורי הקמפיין?
“מרימים דבר אחד ביום” נועד לחזק אחריות אישית ומשותפת על המרחב הציבורי, ולהראות שאפשר להשפיע גם בפעולה קטנה.
יש כאן גם למידה משמעותית:
כשאנחנו מנקים — אנחנו מתחילים להבין איך אנחנו מלכלכים.
ומי שמרים דבר אחד ביום, לרוב גם נזהר יותר לא לזרוק.
כך נוצר הרגל, ובהדרגה גם נורמה. היעד ברור: יישובים נקיים יותר, מרחבים בין־עירוניים נעימים, וטבע שכיף לצאת אליו.
מה באמת חדש כאן?
החידוש אינו בקריאה לניקיון — אלא בשינוי נקודת המבט.
הרשות לא מבקשת מהתושבים “לעזור לה לנקות”, אלא מציעה פעולה קטנה, אישית ומכבדת:
להרים פריט אחד ביום — בדרך לעבודה, בכניסה לבית הספר, בחניה או בגינה הציבורית.
זו לא עוד סיסמה מתחלפת. זה רעיון אחד שמחזיק לאורך זמן.
איך רשות מקומית מובילה תושבים לאחריות על המרחב הציבורי?
הכוח של רשות מקומית במהלך כזה טמון בנוכחות ובעקביות. כשהתושב פוגש שוב ושוב את אותו מסר ברור — באתר הרשות, בקבוצות הוואטסאפ השכונתיות, במוסדות העירוניים, בשילוט ובדיוור — נוצרת נורמה.
כדאי לחשוב על זה כעל “תשתית תרבותית” ולא “פרויקט חד־פעמי”:
- מסר קבוע ופשוט: “מרימים דבר אחד ביום”.
- דוגמה אישית: עובדי עירייה, מנהלים, נבחרי ציבור, מנהלי מוסדות.
- שגרות קטנות: לא עומס פעילויות, אלא פעולה אחת שחוזרת.
- שיאים עונתיים: לתת בולטות מרוכזת סביב מועדים כמו יום הניקיון הארצי או חודש איכות הסביבה — בלי לאבד את ההרגל לאורך השנה.
מקום ליצירתיות מקומית
כל רשות יכולה לחבר את “דבר אחד ביום” לאתגרי הפסולת הייחודיים לה:
- צילום יומי של עובדי העירייה עם “מה הרמתי היום”
- שכונה שמציגה “לפני/אחרי” קטן אחרי שבוע
- מסרים שמחברים ניקיון לאסתטיקה, גאווה מקומית ואיכות חיים
- שיתוף ציבור שמדגיש עקביות: “לא חייבים הרבה — חייבים כל יום קצת”
כך הניקיון מפסיק להיות משימה של מחלקה אחת והופך לערך יישובי משותף.
איך מערכת החינוך מובילה שינוי: מהיסודי ועד התיכון
הטמעה של “מרימים דבר אחד ביום” בבית הספר אינה עוד פעילות נקודתית, אלא דרך להכניס ערך אזרחי פשוט אל תוך ה־DNA הבית־ספרי.
זה מהלך שמתאים לכל גיל, ויכול להפוך לשפה חינוכית שחוזרת לאורך השנה — אפילו כמה דקות פעם בשבוע.
מתי זה עובד מצוין?
אפשר לבחור רגעים משמעותיים לעצירה משותפת:
- יום הניקיון הבינלאומי (ספטמבר)
- יום הניקיון הארצי (מרץ)
- יום כדור הארץ (אפריל)
- חודש איכות הסביבה (אפריל–יוני)
הצעה לפורמט בית־ספרי שמייצר אימפקט
בחרו שבוע אחד שבו כל בית הספר פועל יחד, ובכל יום מתווספת פעולה קטנה:
- יום 1: פריט אחד
- יום 2: שני פריטים
- …בהדרגה עד חמישה
הספירה לא העיקר — העיקר הוא החזרת המבט אל הסביבה וההבנה ששינוי נבנה בצעדים קטנים.
להפוך את הילדים לשגרירים (גם בבית)
כדי להרחיב השפעה:
- תיעוד כיתתי קצר (תמונה/משפט/מדבקה בכיתה)
- שיתוף יומי עם ההורים (בוואטסאפ/יומן כיתה)
- שיחה קצרה של 3 דקות:
איפה מצאנו? למה דווקא שם? מה זה אומר על ההרגלים שלנו?
אפשר גם להוסיף אלמנט תחרותי חיובי בין כיתות — לא סביב “מי אסף יותר”, אלא סביב:
- מסר ערכי
- תיעוד יצירתי
- שיתוף קהילתי
ולסיים בפרס חינוכי: סיור, פעילות קיימות או מפגש השראה.
איך מטמיעים את “דבר אחד ביום” במוסדות, ארגונים ועסקים בעיר?
לא מעט פעמים דווקא ליד עסקים ומוסדות המרחב שסביבם מוזנח: שקית בפינת החניה, בקבוק ליד המדרכה, עטיפה בכניסה. פריטים קטנים שמשפיעים על החוויה כולה.
והחוויה של לקוח, מבקר או אורח — לא מתחילה בדלפק.
היא מתחילה ברגע שיורדים מהרכב.
“מרימים דבר אחד ביום” מאפשר לארגונים ולעסקים לקחת אחריות פשוטה ולא מתישה על המרחב שמקבל את פני הציבור:
- כל עובד/מתנדב/בעל עסק מרים פריט אחד ביום
- בכניסה, בחניה, בשביל שמוביל פנימה
כשארגון מתייחס גם למה שמחוץ לגדר — למדרכה, לחניה, לכניסה — הוא משדר אכפתיות, אחריות וכבוד למרחב הציבורי. וכשהמרחב מזמין ומכבד — גם החוויה בפנים מתחילה אחרת.
להתחיל כבר מחר: 3 צעדים פשוטים ליישום
- מגדירים מסר אחיד
משפט אחד שחוזר בכל מקום: “מרימים דבר אחד ביום”. - מסמנים “רגע קבוע”
דקה אחת ביום / 5 דקות בשבוע / תחילת יום עבודה / סוף הפסקה. - מייצרים נראות ותיעוד קליל
לא חייבים הפקה: תמונה אחת, סטיקר אחד, משפט אחד. העקביות מנצחת.
רוצים להטמיע את המהלך אצלכם?
במרכז ההדרכה של המועצה לישראל יפה ניתן לבנות הטמעה מותאמת לרשות/בית ספר/ארגון: מסרים, שגרות, רעיונות להפעלה חינוכית, ותשתית תקשורתית שמחזיקה לאורך זמן.
מוזמנים להוריד פוסטרים ,גלויות וסרטונים להפצה אצלכם ברשויות
